חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (TAU) הוכיחו כי ניתן להמית את נגיף הכורון ביעילות, במהירות ובזול באמצעות דיודות פולטות אור אולטרה סגול (UV). הם מאמינים כי טכנולוגיית ה- UV-LED תהיה זמינה בקרוב לשימוש פרטי ומסחרי.
זהו המחקר הראשון שנערך על יעילות החיטוי של הקרנת UV-LED באורכי גל שונים או בתדרים שונים על וירוס ממשפחת העטרות. המחקר הובל על ידי פרופסור הדס ממנה, ראש התוכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה של TAU' המאמר פורסם בנובמבר 2020 של כתב העת Journal of Photochemistry and Photobiology B: Biology.
& quot; העולם כולו מחפש כרגע פתרונות יעילים לחיטוי נגיף העטרה," אמר פרופסור מאמאן." הבעיה היא שכדי לחטא אוטובוס, רכבת, אולם ספורט או מטוס באמצעות ריסוס כימי, אתה זקוק לכוח אדם פיזי, וכדי שהריסוס יהיה יעיל, אתה צריך לתת לחומר הכימי זמן ל לפעול על פני השטח. עם זאת ניתן להתקין מערכות חיטוי על בסיס נורות לד למשל במערכת האוורור ובמזגן, ולעקר את האוויר שנשאב ואז להיפלט לחדר.
& quot; גילינו שזה די פשוט להרוג את נגיף הכורון באמצעות נורות לד המשדרות אור אולטרה סגול," היא הסבירה." הרגנו את הנגיפים באמצעות נורות לד זולות וזמינות יותר, אשר צורכות מעט אנרגיה ואינן מכילות כספית כמו נורות רגילות. למחקר שלנו השלכות מסחריות וחברתיות, לאור האפשרות להשתמש בנורות לד כאלה בכל תחומי חיינו, בבטחה ובמהירות."
החוקרים בדקו את אורך הגל האופטימלי להריגת נגיף העטרה ומצאו כי אורך של 285 ננומטר (ננומטר) יעיל בחיטוי הנגיף כמעט כמו אורך גל של 265 ננומטר, ודורש פחות מחצי דקה להשמיד יותר מ- 99.9% מה נגיפי הקורונה. תוצאה זו משמעותית מכיוון שהעלות של נורות LED 285 ננומטר נמוכה בהרבה מזו של נורות 265 ננומטר, וגם הראשונים זמינים יותר.
בסופו של דבר, עם התפתחות המדע, התעשייה תוכל לבצע את ההתאמות הנדרשות ולהתקין את הנורות במערכות רובוטיות או במערכות מיזוג אוויר, ואקום ומים, ובכך תוכל לחטא ביעילות משטחים וחללים גדולים. פרופסור מאמאן מאמין כי הטכנולוגיה תהיה זמינה לשימוש בזמן הקרוב.
חשוב לציין כי מסוכן מאוד לנסות להשתמש בשיטה זו לחיטוי משטחים בתוך בתים. כדי להיות יעיל לחלוטין, יש לתכנן מערכת כך שאדם לא ייחשף ישירות לאור.
בעתיד החוקרים יבדקו את השילוב הייחודי שלהם בין מנגנוני נזק משולבים ורעיונות נוספים שפיתחו לאחרונה בשילוב של פגיעה יעילה ישירה ועקיפה בחיידקים ווירוסים במשטחים שונים, באוויר ובמים.
המחקר נערך בשיתוף עם פרופסור יורם גרכמן ממכללת אורנים; ד"ר מיכל מנדלבוים, מנהלת המרכז הלאומי לשפעת ווירוסים בדרכי הנשימה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר; ונחמיה פרידמן מתל השומר.
מקור הסיפור:
חומריםהמסופק על ידיחברים אמריקאים של אוניברסיטת תל אביבהערה: ניתן לערוך תוכן לפי סגנון ואורך.
