אם אתה הבעלים של בריכת שחייה ביתית או ג'קוזי, חשוב להבין את הסיכונים הפוטנציאליים של מחלת הלגיונלה והלגיונרים. לגיונלה היא סוג של חיידק שעלול לגרום למחלת הלגיונרים. השם "לגיונלה" מקורו בהתפרצות של "מחלת מסתורין" ביולי 1976 בפילדלפיה, אשר חולה 221 אנשים, רובם יוצאי ארה"ב, מה שהוביל לכינוי מחלת הלגיונרים. הסיקור התקשורתי הנרחב של מחלת הלגיונרים יצר רמה מסוימת של פאניקה. ב-18 בינואר 1977, הגורם הגורם למחלה זוהה כחיידק שלא היה ידוע בעבר, שנקרא לאחר מכן לגיונלה. מחלה זו היא צורה חמורה של דלקת ריאות המתפשטת באמצעות שאיפת טיפות מים או ערפל המכילים את החיידקים. הלגיונלה מצויה בדרך כלל במקווי מים טבעיים (כגון נהרות ואגמים), אך היא מתרבה ביתר קלות בסביבות מסוימות מעשה ידי אדם (כגון מגדלי קירור, פארקי מים, מערכות מים חמים, מזרקות ובריכות ביתיות).
מאפיינים והעברה של לגיונלה
מאפיינים:
- סוגי חיידקים: הסוג לגיונלה כולל חיידקים שונים, כאשר הנפוץ והמסוכן ביותר הוא לגיונלה פנאומופילה.
- סביבת צמיחה: סביבות מים חמים (מעלה 25-45 ) תורמות במיוחד לצמיחה ורבייה של הלגיונלה. נוכחותם של חומרים אורגניים, ברזל וחומרים מזינים אחרים במים גם מקלה על התפשטותם.
הפצה:
- שְׁאִיפָה: ניתן לשאוף טיפות מים או ערפל המכילים לגיונלה דרך דרכי הנשימה.
- סביבות סיכון: סביבות הסיכון העיקריות כוללות מגדלי קירור של מערכות מיזוג אוויר, מערכות מים חמים, מכשירי אדים, מזרקות והתקנים אחרים שעלולים ליצור ערפל מים.
מאז גילויה בסוף שנות ה-70, מחלת הלגיונרים הייתה אתגר מתמשך בבתי מלון, במעונות, בספינות שייט ובחללי מגורים משותפים גדולים אחרים.
לאחר עשרות שנים של מחקר מסור, מדענים ומהנדסים גילו לא רק את הסיבה והתרופה למחלה המסוכנת הזו, אלא גם אמצעי מניעה שיכולים לעזור לעצור את ההתפשטות. כמו כן נחקרו כיצד התגלתה המחלה והאתגרים העומדים בפני עיכוב גדילה והימנעות מזיהום.
הגנה על מערכות מים חמים ביתיות ומערכות זרימת מים מלאכותיות מפני זיהום לגיונלה
שיטות למניעה ובקרה כוללות חיטוי מקומי ומערכתי כאחד. ניתן להשיג חיטוי מערכתי בשיטות שונות. יינון נחושת-כסף והכלרה הן השיטות הפופולריות ביותר, אך לשתיהן יש חסרונות. לצורך יינון יעיל, ה-pH של המים חייב להישמר מתחת ל-8.5 כדי למנוע מיוני נחושת-כסף להפריע לשיטות החיטוי. כדי להפוך שיטה זו ליעילה, יש להוסיף יוני נחושת-כסף באופן רציף למערכת המים. ישנן מערכות שיכולות לבדוק ולתת מינון אוטומטי של היונים, אך אלו עלולות להוות מחסום עלות במקרים מסוימים. הכלור מושפע גם מה-pH של המים, ויעילותו מוגבלת מכיוון שהוא דורש זמן מגע ארוך כדי להפחית משמעותית את צמיחת החיידקים.
עם זאת, התעשייה נוטה יותר ויותר לשימוש בשיטות סינון, במיוחד קרינת UV, כהתערבות.
מערכות חיטוי מים UV וכיצד הן מחסלות את הלגיונלה
מערכות חיטוי מים UV יכולות לחסל ביעילות את הלגיונלה. טכנולוגיית חיטוי UV פועלת על ידי פליטת אור אולטרה סגול באורך גל מסוים (בדרך כלל 254 ננומטר) המשבשת את ה-DNA וה-RNA של מיקרואורגניזמים, ומונעת מהם להתרבות ולשרוד. שיטה זו יעילה נגד מיקרואורגניזמים שונים, כולל חיידקים, וירוסים ופרוטוזואה.
כיצד מערכות חיטוי מים UV מחסלות את הלגיונלה:
- שיבוש DNA/RNA: קרינת UV משבשת ישירות את מבני ה-DNA וה-RNA של לגיונלה, מה שהופך אותם ללא מסוגלים להתרבות ולגרום לזיהום.
- אין שאריות כימיות: בניגוד לשיטות חיטוי כימיות, חיטוי UV אינו מכניס למים כימיקלים ואינו משאיר שאריות, מה שהופך אותה לשיטת חיטוי פיזית.
- השפעה מיידית: חיטוי UV פועל באופן מיידי; מיקרואורגניזמים מושבתים כשהמים זורמים דרך תא מנורת ה-UV.
מעקרי ה-UV שלנו משמידים וירוסים מזיקים, חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים שבדרך כלל מזהמים מי נופש. צור איתנו קשר עוד היום כדי ללמוד עוד על האופן שבו נוכל לעזור להגן עליך ועל משפחתך מפני לגיונלה וחיידקים מזיקים ובלתי רצויים אחרים.
