זיהום מים הוא דאגה רצינית של אנשים בני זמננו. אנו מכירים מזהמי מים כגון יונים עיקריים, מתכות כבדות, צבעים ומזהמים אורגניים.
עם זאת, זיהום רדיואקטיבי של גופי מים הוא בעיה מתהווה שמשפיעה קשות על זיהום המים ועל בריאות האדם. לאחרונה דווח על זיהום רדיואקטיבי והשפעות בריאותיות נלוות בחלקים רבים של העולם.
יסודות רדיואקטיביים הם יסודות המורכבים מאיזוטופים רדיואקטיביים בעלי אותו מטען גרעיני (מספר אטומי), אותם ניתן לחלק ליסודות רדיואקטיביים טבעיים (כגון אקטיניום, תוריום, אורניום וכו') וליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים (כגון פלוטוניום, אמריקיום, קוריום). וכו') וקרינה גרעינית מים מתייחסים לשפכים רדיואקטיביים מאוד המיוצרים במהלך תגובות גרעיניות. שפכים אלו מכילים מגוון רדיונוקלידים, כגון יוד, צסיום, סטרונציום ועוד, המזיקים ביותר לבריאות האדם ולסביבה.
חומר רדיואקטיבי יכול לחדור למקורות מים במגוון דרכים, כגון תאונות גרעיניות, הפרשות מתחנות כוח גרעיניות או סילוק לא נכון של פסולת רדיואקטיבית. אם המים מזוהמים בחומר רדיואקטיבי, הם מהווים סיכון בריאותי לבני אדם ולסביבה.
קרינה גרעינית מורכבת מקרינה מייננת, כולל וקרניים:
1. קרניים הן גרעיני הליום, ויכולתן לחדור לקרינה חיצונית חלשה מאוד. ניתן לחסום אותו בעזרת פיסת נייר, אך הוא מזיק לגוף בשאיפה.
2. קרניים הן זרמי אלקטרונים, והכוויות ניכרות לאחר הקרנת העור. מכיוון שכוח החדירה של שני סוגי הקרניים הללו קטן, גם מרחק הפגיעה קצר יחסית, כל עוד מקור הקרינה לא חודר לגוף, הפגיעה לא תהיה גדולה מדי.
3. כוח החדירה של קרניים חזק מאוד, וזהו גל אלקטרומגנטי עם אורך גל קצר מאוד. קרניים דומות לקרני רנטגן בכך שהן יכולות לחדור לגוף האדם ולבניינים, ומרחק הפגיעה ארוך יותר. תהליך זה מביא ליצירת מינים תגובתיים כגון יוני מימן (H plus ), רדיקלים הידרוקסילים (OH·) ומי חמצן (H2O2). חומרים פעילים אלו יכולים להשתתף בתגובות כימיות ויכולים להשפיע על תכונות והתנהגות המים.
חומרים רדיואקטיביים המזהמים את גופי המים יכולים לנדוד דרך גופי המים, לחלחל למקורות מי תהום, להשפיע על מערכות אקולוגיות ואולי להיכנס לשרשרת המזון. שתיית מים מזוהמים עלולה לגרום למחלת קרינה חריפה עם תסמינים הכוללים בחילות, הקאות, שלשולים, עייפות וחום. חשיפה ארוכת טווח למזהמים רדיואקטיביים מסוימים במים, כגון רדיונוקלידים כגון רדיום, אורניום או ראדון, מגבירה את הסיכון לסרטן. לאורך זמן, חשיפה לקרינה עלולה לפגוע ב-DNA ולהוביל להתפתחות תאים סרטניים. כאשר נבלעים דרך מים מזוהמים, איזוטופים רדיואקטיביים של יוד יכולים להצטבר בבלוטת התריס, מה שמגביר את הסיכון למחלות בלוטת התריס, כולל סרטן בלוטת התריס או גושים של בלוטת התריס.
איך נוכל להגיב?
1. יש לוודא שמקור מי השתייה בטוח, לנסות להרתיח את המים או לסנן אותם נקיים
2. נסו להימנע ממגע ישיר עם מים מזוהמים בקרינה. אם נדרשת חשיפה, כגון בעת רחצה או כביסה של בגדים, ניתן להשתמש בציוד מגן אישי כגון כפפות וחלוקים אטומים למים כדי להפחית את הסיכון לחשיפה.
3. להשתתף באופן פעיל בפעילויות להגנת הסביבה
