טכנולוגיית UV – לחץ בינוני מול לחץ נמוך. איזה יותר טוב?
כאשר מעריכים ציוד UV, זה יכול להיות די קשה להבין את ההבדלים בין יצרנים, טכנולוגיה וביצועי המערכת. מכיוון שציוד UV נוטה להחזיק מעמד בין 15-20 שנה, קונים ומהנדסים רבים המציינים ציוד, עשויים שלא להבין את כל ההבדלים, מכיוון שלא מדובר במוצר שדורש הערכה מחדש והחלפה מתמדת.
כאשר יצרני UV מתייחסים לטכנולוגיית לחץ בינוני או לחץ נמוך, המונח לחץ מתייחס ללחץ הגז בתוך המנורה ולא ללחץ ההפעלה של המערכת בצנרת. שתי הטכנולוגיות יכולות להתמודד עם לחץ תפעול המערכת באופן שווה.
כאשר הוצגה טכנולוגיית UV בלחץ בינוני, ההתקדמות העיקרית הייתה היכולת ליצור מנורות שתפוקה גבוהה בהרבה לכל מנורה מאשר מנורות בלחץ נמוך. מערכות UV תעשייתיות בלחץ בינוני יכולות להפיק בערך פי 10 יותר אנרגיה לכל מנורה מאשר מנורות UV בלחץ נמוך. זה מספק יכולת חיטוי גדולה יותר בתוך כלי UV בודד, ללא תוספת של מנורות רבות להשגת רמת חיטוי גבוהה, כנדרש עם מערכות בלחץ נמוך. לכן, טכנולוגיית לחץ בינוני משתמשת בפחות מנורות, יש לה טביעת רגל קטנה יותר, דורשת פחות תחזוקה ודורשת פחות חומרים מתכלים בסך הכל.
במהלך השנים נמצא כי טכנולוגיית UV בלחץ בינוני נוטה לספק רמה גבוהה יותר של נטרול של אורגניזמים מאשר UV בלחץ נמוך (אפילו ברמות מינון שוות), בשל הפלט הפוליכרומטי של UV בלחץ בינוני. הפלט הפוליכרומטי הזה מאפשר UV בלחץ בינוני להשבית אורגניזמים באמצעות פירוק חלבון ופירוק אנזימטי, בנוסף להרס ה-DNA. הוכח כי זנים מסוימים של אורגניזמים (כגון אדנו-וירוס), דורשים פי 1.5 מהמינון עם טכנולוגיית UV בלחץ נמוך בהשוואה ל-UV בלחץ בינוני, לרמה שווה של אי-אקטיבציה.
החיסרון הגדול ביותר של לחץ בינוני בהשוואה ללחץ נמוך הוא שהמנורות פחות יעילות וצורכות יותר אנרגיה על מנת לספק את אותה מנת חיטוי. בנוסף, בגלל התפוקה הגבוהה למנורה של מערכות בלחץ בינוני, הן יכולות לדרוש תכנון תהליך נוסף כדי לפזר את החום שנוצר, במיוחד בתקופות של זרימה אפסית. כתוצאה מכך, קביעת מערכת המתאימה ביותר, תלויה רבות בתהליך וביישום.
